נדמיין מצב בו אנחנו הולכים ברחוב ואדם אחר מתחקה אחר צעדינו והולך אחרינו לכל מקום. הרי שיש בכך הטרדה פגיעה בפרטיות ובאיכות החיים. ודאי כשמדובר במעשה שנעשה לעיתים קרובות.
או למשל, מצב בו השכן שגר מעלינו זורק לעבר המרפסת שלנו חפצים שונים. הרי שגם במקרה כזה קיימת הטרדה ואף סיכון ופגיעה באיכות החיים.
מצב אחר בו בן משפחה המתגורר עמנו בבית, מאיים עלינו לעיתים קרובות, צועק ומטריד אותנו. הרי שגם במקרה כזה ישנה פגיעה קשה באיכות החיים ואף איום ממשי על גופנו ועל שלומנו.
אם לא די באמור. היום בעידן הרשתות אנו עדים לאלימות ברשת שמאד נפוצה ועשויה לבוא לידי ביטוי בהצקות; מסרים טורדניים, משפילים ומאיימים; התחזות; הפצת חומר אישי ברבים; חרם; סחיטה; ושימוש במצלמות אינטרנט להעברת תכנים פוגעניים כגון תמונות או סרטוני וידאו.
אז מה עושים במצבים כאלו ? אחת ה"תרופות" לאותן סיטואציות שהוצגו, היא להוציא נגד הבולש או המטריד צו הרחקה.
מהו צו הרחקה ?
צו הרחקה הוא צו שיפוטי, הניתן ע"י בית המשפט ומורה לאותו 'מטריד', לחדול מלהטריד, מלבלוש, מליצור קשר בכל דרך אפשרית ואף לשמור מרחק מהמתלונן בתנאים שיקבעו. במשפט הישראלי, קיימים מס' סוגים של צווי הרחקה; האחד, צו למניעת הטרדה מאיימת, המתייחס בעיקר למחלוקות בין בני אדם לרוב זרים, או בני אדם שאינם קרובי משפחה מדרגה ראשונה. הסוג השני, הוא צו הגנה, המתייחס לצווי הרחקה במסגרת משפחתית.
כבר יצוין, כי צו הרחקה מכל סוג, הוא צו שיפוטי ולכן הפרה שלו, מהווה עבירה פלילית ואף עלולה לגרור סנקציה.
מהו המקור הנורמטיבי ?
קיימים שני חוקים עיקריים העוסקים בצווי הרחקה אשר ביניהם הבדלים ספורים, אך שניהם מיועדים לתכלית אחת. החוק האחד, הוא החוק למניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001 (להלן: "החוק למניעת הטרדה מאיימת") והחוק השני הוא החוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991 (להלן: "החוק למניעת אלימות"). חוק זה מתייחס לצווי הרחקה בין בני משפחה. מתייחס גם להגדרה של בני משפחה וכן לסמכויותיו של בית המשפט ובפרט בית המשפט לענייני משפחה.
החוק למניעת הטרדה מאיימת
חוק זה מקנה לכל אדם את הזכות לפנות לבית המשפט בבקשה למתן צו הרחקה. למעשה, החוק למניעת הטרדה מאיימת, מתייחס לכל סוג של הטרדה, מידי כל אדם, כאשר תכלית החוק , ונצטט מתוך הוראות החוק " מטרת חוק זה היא להגן על אדם מפני פגיעה בשלוות חייו, בפרטיותו, בחירותו או בגופו, בידי אדם אחר שנקט נגדו הטרדה מאיימת או שפגע בגופו".
נעיר שבקשה למתן צו הרחקה בהתאם לחוק זה, יכולה להיעשות לא רק על ידי אדם שנפגע, אלא ע"י קרוב של אדם מוטרד, ע"י עובד סוציאלי וכן על ידי המדינה עצמה (באמצעות היועץ המשפטי לממשלה).
החוקר למניעת אלימות במשפחה
צו הרחקה בהתאם לחוק למניעת אלימות, מכונה בעגה המשפטית "צו הגנה".
החוק למניעת אלימות במשפחה מסדיר את האופן שבו ניתן לקבל צו הרחקה, מקום בו המחלוקת וההתנהגות המטרידה הינן בין בני משפחה. ההגדרה לבן משפחה לעניין החוק, מתייחסת להורים וילדים, בני זוג לרבות ידועים בציבור, אחים ואחיות, דודים ודודות, אחיינים ואף סבים וסבתות.
מטרתו של צו הגנה היא מתן סעד מיידי ודחוף כדי למנוע פגיעה בתוך המשפחה.
במסגרת הצו שמוצא, רשאי בית המשפט לקבוע את האיסורים וההוראות הבאים:
- להיכנס לדירה בה מתגורר בן משפחתו או להימצא בתחום מרחק מסויים מאותה דירה, והוא אף אם יש לו זכות כלשהי בה;
- להטריד את בן משפחתו בכל דרך ובכל מקום;
- לפעול בכל דרך המונעת או המקשה על שימוש בנכס המשמש כדין את בן משפחתו, והוא אף אם יש לו זכות כלשהי בנכס;
- דרישה לערובה הן לקיומו של הצו והן להתנהגות טובה, או כל הוראה אחרת הדרושה, לדעת בית המשפט, להבטחת שלומו ובטחונו של בן משפחה, ויכול שיכיל גם הוראות בדבר הסידורים הנדרשים כתוצאה ממתן הצו.
- דרישת הערובה יכולה להיות בתוקף אף לאחר שיפוג תוקף צו ההגנה.
- צו למניעת הטרדה מאיימת לאדם, לעניין בן משפחתו, בהתאם להוראות חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב–2001.
- התחייבות שמושא הצו יקבל טיפול מגורם שיקבע בית המשפט.
- עם צו הגנה יינתן גם צו איסור להחזיק או לשאת נשק, לרבות נשק שניתן לו מטעם רשות ביטחון או רשות אחרת מרשויות המדינה, אלא בנסיבות הקבועות בחוק.
- תקפו של צו הגנה לא יעלה על שלושה חדשים; אולם בית המשפט רשאי להאריך את תקפו של הצו מפעם לפעם, עד לתקופה של שנתיים, בנסיבות מיוחדות.
מה הדין במקרה שמוגשת בקשת סרק?
נדגיש, כי בשני החוקים קיימת הוראה הקובעת כי במקרים בהם מתברר כי הבקשה למתן צו הרחקה הייתה בקשת סרק, אזי על בית המשפט להטיל על מבקש הבקשה את הוצאות המשפט, ובמקרים מסוימים יכול אף להטיל תשלום פיצויים לצד שנפגע מצו ההגנה השקרי. אומנם מדובר בסמכות רשות של בית המשפט, אך מדובר בסמכות שלא אחת עושים בה שימוש.
